פפרדלה עם דלורית, מרווה ופקורינו

דלורית צלויה בפסטה היא אולי (עדיין!) לא שילוב קלסי, אך אין סיבה לא לכלול אותה במנות הפסטה המועדפות בבית של כל משפחה. שני המרקמים השונים, למרות ששניהם רכים, משלימים היטב זה את זה. פיסות הדלורית הצלויה מוספות נגיסות לפסטת הפפרדלה הקשה, בלי לפגוע במרקם הקרמי הרך. דלורית צלויה נותרת מתקתקה, אך גם מקבלת טעם מעושן נעים שמשתלב היטב עם המתיקות והרכות הטבעיים מהדלורית והפסטה. בקיצור: אם טרם ניסיתם זאת, אנו ממליצים לכם לנסות מיד דלורית ופסטה. זוהי מנה ירקות נהדרת נטולת בשר לכל הזדמנות (אך במידה ומעוניינים במנה טבעונית, יש לוותר על גבינת הפקורינו).

השילוב של פסטה עם דלעת או דלורית הוא זיווג מגן עדן - והכול בזכות המרקמים והטעמים. הטעם המתקתקת של דלעת מקבל היטב את עשבי התיבול והתבלינים, מה שהופך אותה לשילוב המושלם למנות פסטה. למרות שדלורית היא סוג מיוחד של דלעת, היא דומה בטעם ובמרקם לדלעת רגילה. אז אם אין לכם דלורית זמינה או שברצונכם לנסות משהו אחר, נסו להכין פסטה עם סוגי דלעת אחרים. המשותף לכל הסוגים הוא המרקם והטעם העדין שניתן לחזקו בקלות עם עשבי תיבול ותבלינים. וכל הסוגים מתאימים מאוד לכל מנה שמכילה פסטה ודלעת.

פפרדלה היא פסטה עם סרטים ארוכים, רחבים ושטוחים שדומה במראה לטליאטלה. עם זאת, ההבדל הוא שפפרדלה הרבה יותר רחבה מטליאטלה. בזכות פני השטח הגדולים שלה היא מושלמת לרטבים סמיכים יותר ולמנות סתיו וחורף כבדות יותר. וכמובן, מה יותר חורפי מדלורית? הרכות והמתיקות של דלורית צלויה משתלבים באופן מושלם עם פסטה פפרדלה שהיא יותר קשה ועוצמתית ומתאימה במיוחד לציפוי בטעם הגבינתי המעולה.

הטוב ביותר במתכוני פסטה הוא שקל מאוד להתאים דברים אישית ולגוון בהם. לדוגמה, במקרה של מנה זו של פסטה ודלורית, ניתן להוסיף גבינה כחולה לקבל מליחות פיקנטית יותר - וכבונוס, גבינה כחולה גם משתלבת היטב עם מרווחה. ניתן גם להפוך את המנה לכבדה יותר על ידי הוספת נקניקיות, שומר ובצל ירוק - שכולם משתלבים היטב עם המתיקות והצלייה הרכה של הדלורית. כדי להפוך את המנה לקרמית יותר, הוסיפו מעט שמנת לבישול ואולי עוד קצת גבינת פקורינו למעלה.

דלורית צלויה מקבלת אף יתר טעם אם מגבירים את חום התנור במשך כ-5 הדקות האחרונות. הסירו את נייר הכסף והעלה מעט את טמפרטורת התנור כדי להוסיף צבע, אם אתם אוהבים את טעם הדלורית הצלויה המעושן. דלורית משתלבת היטב עם תבליני סתיו. אפו אותה עם אגוז מוסקט, ציפורן או קינמון כדי לקבל טעם מורכב ומתוק יותר לפני הוספה לרוטב. אל תאפו יתר על המידה את חתיכות הדלורית - במיוחד אם אתם מגבירים את החום בסוף לחיזוק הטעם. יש לאפות אותם עד שהם רק מתחילים להתרכך ואז להרתיח אותם ברוטב רק עד שהם מתחילים להתפורר, כדי להימנע מהפיכתם למחית. התנסו בשימוש בעשבי תיבול. ניתן בקלות להשתמש במשהו אחר מאשר עלי מרווה. לדוגמה, עלים טריים של טימין, בזיליקום או רוזמרין.

תחילה, יש לקלף את הדלורית. השתמשו בקולפן ירקות כשאתם מתחילים מהגבעול וממשיכים כלפי מטה ובסוף חתכו את הגבעול ופרסו את הדלורית לחצי לאורך לפני הוצאת הזרעים בעזרת כף. פרסו אותה לפרוסות, לחתיכות או השאירו אותה שלמה לפני שתצלו אותה בתנור, מצופה בשמן, עשבי תיבול ותבלינים.

לאחר שחתכתם את הדלורית לחתיכות, קל לצלות אותה בתנור. רססו את החתיכות בשמן איכותי - לדוגמה שמן זית כתית מעולה - ופזרו את עשבי התיבול היבשים או הטריים והתבלינים הרצויים. צלו את החתיכות בתנור במשך 30-35 דקות, עד שהחתיכות זהובות ופריכות.

תשמחו לגלות שלא נדרש זמן רב לצליית דלורית. לוקח כ-10 להכין את הדלורית לפני ההכנסה לתנור. חממו מראש את התנור לטמפרטורה של 200C וצלו את הדלורית במשך 30-35 דקות, בהתאם לגודל הפרוסות או החתיכות - אם החתיכות קטנות ייתכן שיידרשו רק 25 דקות.

פקורינו היא הגבינה המושלמת לפסטה ולמנות חמות וגבינתיות אחרות. היא קשה מספיק כדי שאפשר יהיה לגרד אותה דק בלי שהיא תתפורר או תישבר, אך היא עדיין עשירה מספיק כך שתימס לתוך מנת הפסטה. היא מושלמת עם פסטות פשוטות יותר, שבהן טעמה המיוחד מחלב הכבשים מקבל ביטוי הולם.